"המייל האחרון" – השינוע מהמחסן האחרון אל הלקוח – הוא החלק היקר והמאתגר ביותר בשרשרת האספקה. בעולם ה־B2C הוא מהווה כמחצית מעלות המשלוח.
היסטוריה לא רחוקה
עיתונים כמו דבר, הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב הקימו מערכות הפצה משלהם, וחברות הפצה התמחו במשלוח עד לבית הלקוח – לרוב עם עובדים במשרה חלקית ופנסיונרים.
עידן האי־קומרס
אמזון, עליבאבא, eBay ו־ASOS בנו מערכות הפצה גדולות, גמישות ומהירות בהרבה. במקביל צמחו פלטפורמות משלוחי מזון, שמכירותיהן בישראל נמדדות במיליארדי שקלים בשנה.
הקורונה כמאיץ
בסגרים זינק הביקוש למשלוחים לבית, והשוק הגיב ביצירתיות:
- נקודות חלוקה ואיסוף עצמי בשיתוף דואר ישראל וחברות תחבורה.
- מנויים חודשיים למשלוחים, עם איסוף ממרכז חלוקה בבניין.
- מקררים חכמים בבנייני מגורים – בלי עלות משלוח.
מה צופן העתיד?
רובוטים ורחפנים צפויים להוזיל את עלויות המייל האחרון. המעניין הוא שרוב הפתרונות נולדו ביוזמה עסקית, כמעט ללא מעורבות ממשלתית – הוכחה ליכולת ההסתגלות המהירה של עולם הלוגיסטיקה.
