מי ישפיע על האנושות אחרי משבר הקורונה?

מנהיגים, תאגידים או צרכנים? ניתוח של הכוחות שיעצבו את היחסים בין האדם, הסביבה והחברה אחרי המשבר.
מי ישפיע על האנושות אחרי משבר הקורונה?

אחרי המשבר, שלושה כוחות יקבעו את היחסים בין האדם לסביבה: הפוליטיקה, תרבות הצריכה והטכנולוגיה. השאלה היא מי מהם יוביל.

הכוחות הפוליטיים

בוועידת האקלים במדריד, בנובמבר 2019, התכנסו נציגים של כ־200 מדינות – וההחלטות על צמצום פליטות נדחו. מדינות שאחראיות יחד לרוב פליטות גזי החממה בעולם התנגדו. לפי הנתונים שהוצגו במאמר המקורי, האיחוד האירופי, האחראי לכ־9% מהפליטות, הוריד אותן ב־15%, בעוד שמדינות אחרות הגדילו את פליטותיהן.

מאבקים בחסות הקורונה

המגפה חשפה תחרות על ציוד רפואי ותרופות וחוסר סולידריות בין מדינות – סימן לכך שמנהיגים ממשיכים לפעול בעיקר מתוך אינטרס עצמי.

התאגידים

אמזון, אפל, סמסונג, עליבאבא ומישלין מציגות תוכניות סביבתיות שאפתניות – למשל יעד של אפס פליטות עד 2040. לתאגידים יש כוח כלכלי ולוגיסטי שמאפשר להם להזיז שרשראות אספקה שלמות.

הטכנולוגיה והצרכנים

כמחצית מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט. המשמעות: לצרכנים יש כוח אמיתי להשפיע על החברות באמצעות הבחירות שלהם.

מסקנה

אם המנהיגים יתקשו להוביל, ייתכן שתאגידים – בלחץ צרכנים ערניים – יעשו יותר למען הקיימות. ולשרשרת האספקה יש תפקיד מרכזי בכל תרחיש.

שתפו את המאמר:
רוצים לבדוק איך זה רלוונטי לשרשרת האספקה שלכם?

נשמח לשיחה קצרה ולאינדיקציה ראשונית לפוטנציאל החיסכון.

מאמרים נוספים

מעקב אחר אריזות בשרשרת האספקה האירופאית – העתיד של הלוגיסטיקה

אריזות כבר אינן רק אמצעי לשינוע מוצרים - הן הופכות לנכס תפעולי שדורש מעקב, ניהול ונראות לאורך כל שרשרת האספקה. בכתבה תגלו כיצד רגולציית PPWR משנה את חוקי המשחק, ולמה אריזות רב פעמיות ולוגיסטיקה בחזרה הופכות לחלק בלתי נפרד מהעתיד של המסחר באירופה.

אריזות רב פעמיות הופכות לחלק מאסטרטגיית ה־ESG של חברות גלובליות

האם אסטרטגיית האריזות שלכם תומכת ביעדי ה־ESG של הארגון? בעולם שבו קיימות, נראות תפעולית ושרשרת אספקה מעגלית הופכים לחלק מהאסטרטגיה העסקית, גם האריזות תופסות מקום מרכזי יותר. הכתבה חושפת את הכוחות שמובילים את המעבר לאריזות רב פעמיות בשוק הגלובלי. כל התובנות מחכות לכם בכתבה הבאה.